בקבוק ברנדי ליקר אגוזים Israel's Hard nut 42%, "מזוקק מיין ישן נושן בתוספת אגוזים ירוקים טבעיים". על התווית איור של ראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון. מיוצר וממולא ע"י אליעז בנימינה. 750 מ"ל. 42% אלכוהול. בקבוק מלא, סגור הרמטית.
"והנני חותם ברכה" מכתב בכתב יד קודשו של מרן החזון איש זצ"ל
222
מכתב בכתב ידו וחתימתו של מרן רבינו אברהם ישעיהו קרליץ המוכר על שם ספריו ה'חזון איש' זיע"א. המכתב מכיל שורה אחת מסוגנן כדרכו: "שלו' זה כבר שלחתי על ידך שש לא"י ובקשתי לשלוח לי קבלה בכתב, ועדיין לא הגיעני והנני חותם ברכה הדוש"ת [הדורש שלומך תמיד] אי"ש [אברהם ישעיהו קרליץ]" מידות: 20X9 ס"מ. נקבי תיוק, סימן קיפול, מצב כללי טוב.
בקבוק ברנדי ליקר אגוזים Israel's Hard nut 42%, "מזוקק מיין ישן נושן בתוספת אגוזים ירוקים טבעיים". על התווית איור של ראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון. מיוצר וממולא ע"י אליעז בנימינה. 750 מ"ל. 42% אלכוהול. בקבוק מלא, סגור הרמטית עם חבק אלומיניום על הפקק, שיירי תווית נייר.
ברנדי אגוזים 'בן גוריון' ירוק 42% – יקבי אליעז שנות ה-60
376
בקבוק ברנדי ליקר אגוזים Israel's Hard nut 42%, "מזוקק מיין ישן נושן בתוספת אגוזים ירוקים טבעיים". על התווית איור של ראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון. מיוצר וממולא ע"י אליעז בנימינה. 750 מ"ל. 42% אלכוהול. בקבוק מלא, סגור הרמטית בחבק פלסטיק ועליו תוית נייר של המכס, צורה שונה מכל הבקבוקים.
הגליון המקורי של העיתון L’Aurore הצרפתי עם כתבת 'אני מאשים' של הסופר אמיל זולא - ינואר 1898
119
LETTRE AU PRESIDENT DE LA - מכתב לנשיא המדינה. תחת כותרת זו פרסם הסופר הצרפתי האמיץ אמיל זולא [EMILE ZOLA] את כתבת 'אני מאשים' [J' accuse] שלו, בעיתון L’Aurore, בעקבות הרשעת הקצין היהודי צרפתי אלפרד דרייפוס. בידינו פיסת היסטוריה עותק מקורי של הכתבה הארוכה פורצת הדרך ומליאת התעוזה - 13 ינואר 1898. מידות: 62X45 ס"מ. נפתח לארבעה עמודים, פגמים קלים, מצב כללי טוב.
רקע: בשנת 1898 נרתם זולא ללחום את מלחמתו של הקצין היהודי הצרפתי, אלפרד דרייפוס, שהואשם בבגידה במולדתו על לא עוול בכפו. זולא יזם פעולות להוכחת חפותו מפשע של דרייפוס בעקבות החומר שאסף בנושא הסופר היהודי ברנאר לזר. בשורת מאמרים הוכיח זולא כי דרייפוס חף מפשע. ב-13 בינואר 1898, פרסם זולא בעיתון ל'אורור (L'Aurore) של ז'ורז' קלמנסו מכתב גלוי תחת הכותרת "אני מאשים...!" (בצרפתית: "J'accuse"), בו פנה אל נשיא צרפת פליקס פור והאשים את ראשי הצבא בעיוות דין ובהגנה על המרגל האמיתי בפרשה, במכתבו עשה זולא בדיוק מה שהבטיחה הכותרת הקצרה והקולעת: הוא האשים גנרלים בכירים בצבא, שרים, מומחים לכתב יד וכן את השופטים בשני המשפטים הצבאיים, על כך שנטלו חלק בחיפוי על הבוגד האמיתי.
כ-300 אלף העותקים של העיתון נחטפו תוך שעות ספורות, והמאמר גרם טלטלה בציבור הצרפתי. מכתבו של זולא עורר זעם (בעיקר מצד חוגי השלטון) והוא נתבע לדין בגין הוצאת דיבה נגד הצבא והרפובליקה, וב-23 בפברואר 1898 הורשע ונדון לשנת מאסר ולקנס כספי. זולא נמלט לאנגליה, אולם לאחר פחות משנה הותר לו לחזור. בעקבות התערבותו בפרשה הוא איבד רבים מקוראיו, אולם לא פסק מלכתוב עד יום מותו.
חנוכיית קיר מקורית אם אפשרות לתלייה כסף - עירק סוף המאה ה-19
090
חנוכיית קיר ייחודית מכסף, אם אפשרות לתלייה על הקיר בעזרת לולאות הקבועות בראשה ומשני צידיה, עבודת הלחמה וגזירה, בזיכים דמויי משפך על גבי טס מעוגל נשלף, שמש תואם נשלף גם הוא. עבודה מקורית - עירק סוף המאה ה-19. משקל: 452 גרם. מידות: 35X13.5 ס"מ. גובה: 32 ס"מ. כתמים, פגמים קלים, מצב כללי טוב.
מגילת רות מיניאטורית בכתב סופר בתוך נרתיק מפואר כסף בעבודת פיליגרן - חתום בצלאל ירושלים
079
מגילת רות מיניאטורית בכתב יד סופר - כתב אשכנזי, גובה הקלף: 5.5 ס"מ. גובה הטקסט: 4 ס"מ. לא נבדקה כשרותה.
נתון בתוך נרתיק מפואר כסף בעבודת פיליגרן, עם ידית גלגלת תואמת, עם עיטורי מנורה ומגן דוד ובתוכו הכיתוב "ציון". הכיתובים: "מגילת רות" ו"בצלאל ירושלים", בראשו כתר בעל שני קומות ומשובץ אבן חן. פלאק כסף קטן עם הטבעה: "בצלאל ירושלים 935". משקל כולל המגילה: 219 גרם. מידות: 21X5 ס"מ. פגמים קלים, מצב כללי טוב.
מכתב המלצה לרבנות בכתב ידו וחתימתו של רבי חיים מבריסק זיע"א מתאריך ניסן תרע"א
221
מכתב המלצה לרבנות בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי חיים הלי סולובייצ'יק מבריסק זיע"א. מתאריך יג ניסן תרע"א. במהלכו משבח את הרב יעקב משה בן רבי אברהם יצחק האב"ד דאשכנזים בקרעמענצוג. וכותב שהתראה עמו ונשא ונתן בדבר הלכה "וגדול האיש בכל מעשיו בגמרא ובסברא בחריפות ובקיאות..." ומסיים בהתנצלות: "וכי ימי דטרדא הפסח ע"כ דברי בקצרה חיים הלוי סאלאוויצ'יק". עם ציון התאריך וחותמתו הרשמית. מידות: 13.5X21 ס"מ. סימני קיפול, הדבקות מאחור, כתמים, קרעים קלים בצדדים, מצב כללי טוב.
רבי חיים הלוי סולובייצ'יק המכונה 'רֶבּ חיים בריסקער' (תרי"ג - תרע"ח). מגדולי הדמויות הרבניות במאה ה-20 ואבי שיטת 'בריסק' בלימוד העיוני. הותיר חותם בל ימחה על היהדות החרדית, הן בדרך לימודו הלמדנית, והן בשל הנהגותיו בחומרות מסוימות הנהוגות בקרב חוגים רחבים עד ימינו. ספריו התקבלו בחיבה רבה בקרב ציבור הלומדים והנם נכס צאן ברזל בהיכלי הישיבות.
סגולה: חידושי תורה בכתב יד קודשו של רשכבה"ג מרן רבינו ה'חתם סופר' זיע"א
218
דף כתוב משני הצדדים בכתב יד קודשו של רשכבה"ג רבינו משה סופר מפרשבורג בעל ה'חתם סופר' זיע"א. הכתב מכיל חידושי תורה כפי שמופיע בכתב ידו בראש העמוד: "בעזה"י סוגי' בל תוסיף" שורות ארוכות בכתב ידו של אבי ההוראה והמנהג בקרב יהודי אשכנז, פלפול וחריפות כדרכו ואסוקי שמעתא אליבא דהלכתא. [נדפס בחת"ס סוגיות - ירושלים תרנ"א סוגי' יח דף לג ע"א מתחיל "משום דיוצא אפי' בלא כוונה" ומסתיים בקטע עוד הקשה... וכיון דמשכחת לי']. מידות: 19.5X23 ס"מ. כתמים קלים, מצב כללי טוב.
מצורף אישור מומחה מהרב יצחק ישעי' וויס רב ואב"ד נוה אחיעזר בני ברק.
אודות הקדושה בכתב ידו של רבינו: מקובל בשם הגאון רבי מרדכי בנעט מניקלשבורג זצ"ל בן דורו וידידו של רבינו, שאמר שנוהג לעבור כמה פעמים על תשובותיו בהלכה של החת"ס לא מפני שאינו מבין, אלא שהסתכלות בכתב יד קודשו הנה סגולה ליראת שמים. כן מובא בשם הגה"ק רבי יואל מסאטמר ורבי יוסף נפתלי שטרן זצ"ל.
סט שלם בכריכות עור מפוארות ספר הזהר מהדורה חסידית - בדפוס רבי שמואל אברהם שפירא בן הרב מסלאוויטא - זיטאמיר תקפ"ד-תקפ"ז | 1824-7
001
סט שלם ג' כרכים של ספר הזוהר הקדוש על התורה "מהתנא האלקי רבי שמעון בר יוחאי", נדפס בדפוס סלאוויטא המשובח והמפורסם בקדושתו בבעלותו של רבי שמואל אברהם שפירא בן הרב מסלאוויטא זצ"ל, חלק בראשית ושמות הנם משנת תקפ"ד | 1824, והכרך השלישי המכיל את ויקרא במדבר דברים נדפס בשנת תקפ"ז | 1827. הסכמות חשובות: מהאדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא בעל ה'אוהב ישראל' מימי שבתו במעז'בוז', רבי חיים הכהן אב"ד פינסק ונכד הבעש"ט הק' האדמו"ר רבי אפרים מסדילקוב בעל ה'דגל מחנה אפרים' זיע"א. בכרך ראשון 2 דף "פסק הגאון והחכם הכולל הנעלה כמהר"ר יצחק דלטאש יצ"ו" בעניין ייחוס ספר הזוהר והמצווה ללמוד בו. [4], רנא, יז, [1], רעח, שט דף. נדפס ברובו על נייר כחלחל, שער בדיו אדומה, כריכות עור חדשות מפוארות, שיקום מקצועי בקצת דפים, מלבד נזקי עש בכרך אחרון מצב כללי טוב. נתון בתוך קופסה נאה תואמת.
בגוף הספר ציונים בכתב יד, בכרך ראשון בכתב ספרדי, בכרך אחרון חותמת בעלות בכתב אקרילי, ובדף הראשון הכיתוב: "מוגה" וחותמת בעלות מטושטשות עם הכיתוב "אבוהב" ו"צפת".
ספר סגולה: ספר התהילים והמעמדות אותו הוציא לאור האדמו"ר רבי יצחק מנשכיז - ווארשא תרכ"ד | 1864 עותק חסר
146
ספר תהילים עם פירוש רש"י, מצודת דוד ומצודת ציון ומתחתם פירוש בעברי-טייטש. כולל סדר מעמדות לפי סדר השל"ה הקדוש "עוד הוספתי סדר אמירת קטורת לזמן מגפה ר"ל וגם הוספתי דבר חדש על סדר הקרבנות מיוסד ומסודר ע"פ הגאון המפורסם בוצינא קדישא איש אלקים קדוש מו' אברהם יהושע העשיל זללה"ה מאפטא - ווארשא בדפוס הרבני נתן שריפטגיססער שנת תרכ"ד [1864] לפ"ק". ספר התהילים אותו הוציא לאור רבינו הקדוש האדמו"ר רבי יצחק מנשכיז זכותו תגן עלינו [ראה הרחבה להלן]. תיקונים בכתב יד בשגיאת הדפוס בפרק קי"ט. כולל שער נפרד למעמדות. סטפנסקי חסידות 655. עותק חסר שער ראשון ושני דפים ראשונים. בעותק שלפנינו דפי המקור ב-שג, לא דף. בדף ל2 במעמדות למנצח בצורת המנורה עם שמות הקודש. דפי תחינות נוספות נכרכו תוך הספר. מעט נזקי עש, בעיקר צמוד לשדרה. כתמים וסימני שימוש רבים. הדבקה בדף ב'. קרעים בשולי הדפים במס' דפים עם פגיעות קלות בטקסט. כריכה ישנה מהתקופה. מצב כללי בינוני - טוב.
ספר סגולה נדיר ומיוחד: ספר תהילים זה בהוצאתו של האדמו"ר הרה"ק רבי יצחק מנשכיז אותו הוציא לאור "לזכות הרבים ולכבוד דוד המלך ע"ה" וכך נכתב ב'זכרון טוב' (ח"ב עמ' פ"ד אות ד') לתולדותיו: בשנת תרכ"ד עלה ברצונו להדפיס ספרי תהלים עם פירוש רש"י ומצודות וטייטש ולמוכרם בחצי מה שיוציא עליהם, כדי שיתנו לב לקנותם ולומר תהלים בכל יום, כדי לזכות הרבים ולכבוד דוד המלך ע"ה שהיה מגזע יחוסו. והדפיס כששה אלפים ספרי התהלים, וקשרו אותם בקשירת עור והיה דעתו למוכרם בערך שני זהובים בעד כל תהלים כי הוא ז"ל הוציא עליהם כפלים. אבל במוצאי שבת קודש של פרשת וירא הוא ליל א' חיי שנת תרכ"ה בחצי הלילה נשרף הבית הכנסת בניסכאיז שנבנה בימי אביו זצוקלה"ה קודם שנת תק"ס וגם כאדמו"ר עשה תיקון עם גיוועלב בבית הכנסת הנזכר בשנת תר"ך, ויעש גם מכסה לאהל לפ"ק, וגם הבית המדרש הגדול שבנה כאדמו"ר בשנת תרי"ז הכל נשרף. וייעצו אנשי ביתו למכור כל תהלים בעד אחד רובל ובעד המעות הנ"ל עם סך גדול מאוד שהוסיף משלו בנה מהם את בית המדרש הגדול...וספרי התהלים כשהיו נמכרים היה כאדמו"ר לוקחם בידו ומברך איזה ברכה למקבל התהלים, ולפעמים היה מנשק התהלים ונותנו להקונה. ועוד שם (עמ' עח אות יא): והיה רגיל כאדומו"ר להחזיק החומש או התהלים שהדפיס בווארשא ומהם היה מבאר חידושי תורתו.
האדמו"ר רבי יצחק מנשכיז (תקמ"ט - תרכ"ח), בנו וממלא מקומו של האדמו"ר רבי מרדכי מנשכיז. תלמיד של 'החוזה מלובלין', רבי לוי יצחק מברדיטשוב (לנכדתו בת בנו רבי מאיר נישא) ורבי ברוך ממז'יבוז'. למעלה משישים שנה ישב על כסא קדשו בעיר נשכיז, שם יצא שמעו למרחוק והתפרסם כבעל מופת ורבים שיחרו לפתחו. לא השאיר אחריו זרע של קיימא. תורותיו הודפסו בספר "זכרון טוב" ו"תולדות יצחק".
ציור ענק ומרשים מקורי ויחיד שמן על בד: האדמו"ר המגיד מקוז'ניץ בעל ה'עבודת ישראל' בחג הסוכות במכחולו של האמן נתן קופר חתום
258
ציור אומנותי מרהיב ביופיו ודיוקו, שמן על בד, המתאר את האדמו"ר רבי ישראל הופשטיין בעל ה'עבודת ישראל' המכונה המגיד מקוז'ניץ זיע"א, [מתלמידי הרבי ר' אלימלך מליז'ענסק זיע"א] יושב בסוכתו לבוש בקיטל ומעוטף בטליתו, בתווך עומדים החסידים המביטים בו בהערצה וחרדת קודש, על ידו עומד בהכנעה הגבאי מחזיק את הלולב האגוד לאחר שנטלו הרבי, שמחזיק עדיין באתרוג הנאה עם הפיטם כמנהג החסידים. נראה גם ילד לבוש כמסורת בנש"ק נכדי אדמו"רים, התלמידים חבושים ב'ספודיק' בהיות קוז'ניץ חצר פולנית. עבודה יפה מקורית ומדויקת, שנעשתה כהומאז' לדיוקנו של המגיד בציור הישן והידוע בו מתואר הרבי מקוז'ניץ בטליתו. חתום "Nathan coper" - נתן קופר. מידות: 100X109 ס"מ. נתון בתוך מסגרת עץ מפוארת: 128X118 ס"מ. פגמים קלים במסגרת, מצב כללי טוב מאד.
נתן קופר הנו אמן יהודי נחשב, יצירותיו מוצגות בתערוכות רבות ונחשבות בארץ ובעולם, מרבה לתאר דיוקנאות מפורסמות מהפולקלור הדתי-חרדי וציורים רבים מירושלים העתיקה, כמו"כ משלב אמנות מודרנית פורצת דרך לצד שמרנות קלאסית אופיינית.
קופסה לאתרוג מרהיבה כסף בצורת דלעת על ענף עבודת אמייל עם ציפויי זהב חתום כסף ואמן - רוסיה
076
קופסת אתרוג בצורת דלעת מחוברת לגבעול ויושבת על גבי מצע של עלה, כסף בעבודת אמייל צבעונית של צמחייה במתכונת מרהיבה, חלקים מצופים זהב, מכסה נפתח לאורך, עבודת ריקוע והלחמה יפה ומרשימה, רוסיה המאה ה-20 חתום: "84 Faberge?". משקל: 849 גרם. מידות: +20.5X15 ס"מ. גובה: 14 ס"מ. מצב כללי טוב.
מכתב כתוב כולו בכתב ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי ישראל פרידמאן מהוסיאטין זצ"ל, מיום ד' דברים ימי שבתו למנוחה בעיירת הנופש באד האלל באוסטריה. ממוען אל חתן חתנו הרב יעקב יהושע העשיל בוימינגר (חתן חתנו של הרבי האדמו"ר ה'אהלי יעקב' מהוסיאטין זי"ע), במכתבו משתף: "אני נהנה בכאן ממעייני הישועה ומהאויר כי טוב, יתן ד' שהשיג תעלה לשלומות בריאותי... ובסופו מבקש בתור סב אוהב: "ואני מבקש מאד לראות ולהתאמץ לבוא לאשל לשאוף מעט אויר צח ביחד עם מרבית ביתנו להתענג" ומסיים בברכתו: "כחפץ א"ז דוש"ה [דורש שלומך הטוב] באהבה ומצפה להצלחתו ולראות כל טוב ישראל במוה"ר מרדכי פייבש". מידות: 17.5X11.5 ס"מ. סימן קיפול, כתמים קלים, מצב כללי טוב.
האדמו"ר רבי ישראל פרידמן מהוסיאטין (תרי"ח-תש"ט) בן האדמו"ר רבי מרדכי פייביש. זקן אדמו"רי בית רוז'ין, נקרא על שם סבו מייסד השושלת רבי ישראל מרוז'ין. בשנת תרנ"ד נתמנה אחר אביו לאדמו"ר בהוסיאטין ואלפי חסידי אביו קבלו את מרותו. בערוב ימיו עלה ארצה, התיישב בתל אביב ובה קבע את חצרו.
מכתב מוקלד במכונת כתיבה על נייר רשמי, מתאריך כח' אייר תשד"מ, בו מודיע הרבי שהפדיון נפש התקבל "ויקרא בעת רצון על ציון כ"ק מו"ח..." המכתב חתום ע"י המזכיר הרב שלום מנחם מנדל סימפסון "בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א". כידוע מכתבים רבים שנחתמו בשם המזכירים היו בהרבה מקרים חתימתו של הרבי עצמו בשם המזכיר.
מצורף המעטפה המקורית, כתמים חומים על המעטפה, קרעים בקצה.
מכתב מוקלד במכונת כתיבה על נייר רשמי, מתאריך כב' כסלו תנש"א, בו מודיע הרבי שהמכתב והפדיון נפש נתקבל "ובעת רצון יקרא על ציון כ"ק מו"ח..." המכתב חתום ע"י המזכיר הרב שלום מנחם מנדל סימפסון "בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א". כידוע מכתבים רבים שנחתמו בשם המזכירים היו בהרבה מקרים חתימתו של הרבי עצמו בשם המזכיר.
קופסה לאתרוג אליפטית, כסף חלק עם חגורת עיטורי צמחיה בריקוע, מכסה נפתח בעזרת צירים עם ריקוע תואם, עומדת על ארבעה רגלים מולחמות, לולאה בראש, חריטת שם על המכסה. חתום בתחתית: "STERLING" וסמל אם האות E במרכז. משקל: 280 גרם. אורך: 14 ס"מ. גובה: 12 ס"מ. רוחב: 9.5 ס"מ. קושי בסגירה, מתנודדת מעט, מצב כללי טוב.
ספר זקן אהרן על התורה, אשר חברתי אני הצעיר אהרן פריעד "בן אחותו של הרב הצדיק המנוח מו"ה צבי זצ"ל האבדק"ק ליסקא..." מהדורה ראשונה מונקאטש תרמ"ח | 1888. [2], נד דף. הסכמות מרבי שמואל רוזנברג מאונסדורף ורבי חיים הירש מנהיימר מאונגוואר זצ"ל. הדבקות ושיקומים בהרבה דפים, פוגעים לעתים בטקסט, שער משוקם, כריכה חדשה, מצב כללי בינוני.
ספר לחם אשר, חידושים ודרושים באגדה ועל התורה ומועדים, נ"ך ואדות הש"ס הספדים על צדיקי הדור, מאת רבי אשר אנשיל יהודא מיללער זצ"ל אב"ד פעטראזשעני והגליל. מהדורה ראשונה - סעאיני וואראהל תרפ"ט | 1929. [2], קיב [2] דף. בסופו שמות החתומים הרבים, הרבה מהם מהעיירה פעטראזשעני מקום רבנותו של המחבר, שם ניכרת אהדת הציבור אליו בהיענותם הנרחבת לתרומה לצורך הדפסת הספר. דף מנותק, נקבי עש בודדים, נייר מעט שביר, מצב כללי טוב.
בשער הקדשה בכתב יד המחבר להרב בן ציון וועזעל אב"ד טארדא, עם חותמתו הרשמית.
ספר רוקח הגדול, חיבור חשוב ויסודי מאת רבינו אליעזר מגרמייזא זיע"א, "הובא לדפוס במצות כבוד רב... מוהר"ר לוי יצחק נ"י אב"ד דק"ק בארדיטשוב יצ"ו" - זולקווא תקס"ו | 1806. [3], קי דף. כתמים, נקב פוגם בטקסט בדף נח, נקבים בתחתית השער, מצב כללי טוב.
בשער חותמת: "לה"ו מספרי ישעי' בנעט בודפסט". בגב השער חותמות: "ישראל וועלץ רב דקק" טעניע והגליל יע"א". ראה להלן.
הגאון רבי ישראל ולץ (ועלץ) (תרמ"ז - תשל"ד) בן רבי צבי. כיהן כאב"ד בבודפשט עד השואה, ולאחר מכן כמו"צ בירושלים. בעל שו"ת "דברי ישראל". תלמיד רבי יוסף סופר ה"ילקוט סופר" מפקש, ורבי עקיבא סופר ה"דעת סופר" מפרשבורג זצ"ל. בתחילה כיהן כרבה של טיניע, שם עמד בראשות ישיבה שהקים, עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה. לאחר המלחמה, החל לכהן כרבה של פשט - אחד מחלקיה של עיר הבירה בודפשט, וגם בה עמד בראש ישיבה. הוא התפרסם בתור אחד מגדולי הרבנים בהונגריה, וקיימות חליפות מכתבי הלכה שלו עם אחרים מגדולי דורו בהונגריה. למשך תקופה מסוימת הוא ערך את קובץ "תל תלפיות" שהיווה במה תורנית לגדולי רבני הונגריה, לאחר ששרד את השואה עלה ארצה והתיישב ב"שיכון הרבנים" בירושלים, נקבר בחלקת הרבנים בהר המנוחות.
בית מועד חלק בית השואבה, "סדר תפלה לחג הסוכות ושמיני עצרת ושמחת תורה כמנהג ק"ק ספרדים" [עדות המזרח] מאת יהודה שמואל אשכנזי, נדפס ליוורנו תר"ט | 1849. [1], רסד דף. כתמים, שער ועוד דפים משוקמים, סימני שימוש רבים, הדבקות אחדות לעתים פוגעים בטקסט, כריכה חדשה, עותק מפואר במצב טוב.
בדף ראשון רישום בעלות בכתב ספרדי, מתוארך: "תרע"ו" השם מחוק.
מחזור גדול מידות, "לראש השנה ויום הכפורים כמנהג רייסין וליטא פולין פיהם ומעהרין עם פירוש לשון הקודש ועם פירוש לשון אשכנזי המועתק ללשון מדברת הנהוג בינינו ובנקודות... נוסח ספרד חלק ראשון בדפוס הרבני מהורר יצחק משה באקשט נ"י בזיטאמיר" תרל"א | 1870. דפוס דומה למתכונת דפוסי שפירא. שער בדיו אדומה, קנד דף. דפים משוקמים בעיקר בהתחלה, כתמים וסימני שימוש רבים, כריכת עור חדשה מפוארת, מצב כללי טוב.
ספר זוהר הרקיע שני חלקים, פירוש על האדרות מהאריז"ל, ותוספת הגהות מהמקובל הגדול רבי יעקב צמח זצ"ל. שער נפרד לספרא דצניעותא - "פירוש גדול ונורא מהאר"י זלה"ה עם פירוש שני מתלמיד אחד מתלמידיו לא נודע שמו..." עם הסכמות חסידיות חשובות: רב ייב"י מאוסטרהא, רבי יוסף שאול נתנזון, רבי צבי הירש מליסקא, רבי סענדר ליפא, רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב ורבי יקותיאל יהודה טייטלבוים "הייטב לב" מסיגט זצ"ל. מהדורה שנייה - סיגעט תרל"ה | 1875. [2], רד דף. שדרה בלויה, כריכה מנותקת, דפים שבירים, נקבי עש בכמה מקומות, כתמים, מצב כללי בינוני-טוב.
בשער רישום בעלות: "לד' הארץ ומלואה וכו' אפרים שמואל לערנער" - הגאון המקובל רבי אפרים שמואל לרנר (תרל"ט - תשכ"ב) בן רבי מרדכי. כיהן כראש ישיבת המקובלים האשכנזית "שער השמים" בירושלים, ממקימי שכונת שערי חסד בירושלים, מייסד בית הכנסת הגר"א בשכונה ואף שימש כחזן בו רבות בשנים.
"בית מנוחה סדר תפלה לכל שבתות השנה ועמידות של שלש רגלים כמנהג ק"ק ספרדים" [עדות המזרח] עם דינים הנצרכים, מאת יהודה שמואל אשכנזי ליוורנו תר"ג | 1843. רנז דף. בדף יג השלמות בכתב יד משני עברי הדף, כריכה רופפת, כתמים, סימני שימוש רבים, מצב כללי טוב.
בפורזץ הקדשה ארוכה בכתב ספרדי מאת המחבר הנ"ל.
לוט ספרים מאת האדמו"ר הגה"ק רבי חיים הלברשטאם מצאנז זי"ע המוכר על שם ספריו אלו - בעל ה"דברי חיים".
1. ספר דברי חיים, חלק ראשון על התורה וחלק שני על מועדים וחידושים על בבא מציעא, מהדורה שנייה בהוצאת בן המחבר האדמו"ר רבי יצחק ישעי' הלברשטם מטשכויב זצ"ל - קראקא תרנ"ב | 1892. [2], פב, [2], קטז דף. שער נוסף לחלק שני. כריכת בד מנותקת חלקית, מקצת דפים מנותקים, כתמים, מצב כללי טוב.
2. שו"ת דברי חיים ב' חלקים, מהדורה שנייה ע"י נכדי המחבר - בארדיאב תרס"ב | 1902. שני החלקים בכרך אחד עם שער נפרד לכל חלק. [2], קלח, [1]. [2], קל דף. נייר שביר, כתמים קלים, פגמים אחדים, מצב כללי טוב.
חותמות בעלות: "הרב צבי גוטמן (לשעבר רבה של בוקרסט) תל-אביב".
מגילת אסתר ישנה על קלף בכתב סופר - כתב תימני מתויג, תימן המאה ה-19. גובה הקלף: 19 ס"מ. גובה הכתב: 12 ס"מ. 20 שורות, פגמים ודהוי, פגעי זמן.
מצורף פסוקי חסדי ד' ונוסח ברכות המגילה בכתב תימני על קלף.
"קונטרס תמונות זה יצא לאור הוצאה מיוחדת במאתים וחמישים (!) טפסים שי לידידים שעמלו ב"קולא" העברי. מאת המתרגם ובית ההוצאה ת"א, הא אדר תש"י".
קולה ברוניון, (Colas Breugnon) יצירתו של הסופר והמחזאי הצרפתי הנודע רומן רולן (1866 - 1944), נערכו במקור בציורי י. קיבריק ובתרגום אברהם שלונסקי, ספרית פועלים. עותק זה הנו מהדורה מיוחדת ומוגבלת המכילה את הציורים בלבד עם ציטטות מובאות מהספר, הקדשה בכתב יד המתרגם אברהם שלונסקי אדר תש"י. 32 דף.
1. ספר הישר לרבינו תם, ווארשא תרל"ה | 1875. כד דף.
2. ספר האמונה והבטחון להרמב"ן, ווארשא תרט"ז | 1857. לו דף.
3. שעל הגמול להרמב"ן, ווארשא תרל"ו | 1876. כה דף.
4. שערי תשובה לרבינו יונה גירונדי, ווארשא תר"ם | 1879. לד. תיקונים ביד.
5. ספר ראש אמנה "יכלכל שרשי וראשי האמונה", לרבי דון יצחק אברבנאל, תרמ"ד | 1884. כז דף.
6. ספר חרדים לרבי אלעזר אזכרי מצפת, לובלין תרמ"ט | 1889. נא דף.
7. ספר מתוק מדבש לרבי יצחק פרחי מירושלים, ווארשא תר"ם | 1879. כא דף. ציוני מראי מקומות ביד.
8. רוח חן לרבי יהודה אבן תבון, עם פירוש מאת רבי ישראל הלוי מזאמושטש בעל טוב הלבנון, יוזעפאף תרמ"ח | 1889. [לפלא היא ששנת הדפוס העברית המופיעה מאחרת בשנה אחת את השנה הלועזית] כד דף.
9. ספר צרי היגון, "סגולת ספר צרי היגון להשקיט הנפש מדאבון" לרבי שם טוב בן יוסף פלקירה, ווארשא תרל"ז | 1877. טו, [1] דף.
10. דרך תבונות להרמח"ל, ווארשא תרמ"ג | 1833. יח דף. מספר דפים נכרכו שלא במקומם.
קרעים בודדים, כתמים ופגעי זמן, שיקומים בקצה שערים אחדים, דפים אחדים מנותקים, ללא כריכה, מצב כללי טוב.
בגב השער רישום בכתב מרובע: "שייך לאאמו"ר להגמהר"י מרגלי' יפה אבדק"ק ראג"ד". בפורזץ ובשער חותמות: "שמואל ה"ק בה"הגמהרי מרגליות יפה שלעזינגער אבדק"הי אראניאש מאראט" "מרדכי מרגליות יפה שלעזינגער אבדק"ק אייזענשטאדט והגלילות תע"א". משפחת רבנים מיוחסת נכדים להגאון רבי מרדכי יפה זצ"ל בעל הלבושים.
זכרנו לחיים חלק ראשון, "בו יסופר לדור אחרון סיפורים ומופתים וח"ת ודברי צחות ושיחת חולין מכבוד מרן... בעהמח"ס דברי חיים זצללה"ה אבדק"ק צאנז ומבניו הקדושים... רישומי דברים מגדולת רבינו... חיים אליעזר שפירא אבדק"ק מונקאטש..." מאת דב בער ארמן. מהדורה ראשונה - תרח"צ | 1937. סד עמוד. ללא המעטפת, דפים מנותקים, פגמים קלים, מצב כללי טוב.
מגילת אסתר על גוויל אדום, בכתב סופר - כתב תימני, ללא תיוג, גובה הגוויל ממוצע: 23 ס"מ. גובה הכתב ממוצע: 16.5 ס"מ. 20 שורות. פגמים שונים, נקבים בגוויל, כתמים רבים.
מצורף 2 דפי גוויל המכילים כל אחד את נוסח פסוקי חסדי ד' וברכות המגילה.
ספר כרתי ופלתי, חיבור בפלפול עצום על שו"ע יורה דעה מאת הגאון הגדול בדורו אב"ד קהילות אה"ו רבי יהונתן אייבשיץ זי"ע. מהדורה ראשונה אלטונא תקכ"ג | 1763. [3], לד [צ"ל לה] קסה דף במקור. בעותק זה חסרים 2 דפים מתחילת החיבור. סטפנסקי ספרי יסוד 177. הדבקות בשער, כתמים, קרעים קלים, כריכה ישנה שדרה ופינוטת עור, מצב כללי טוב.
בפורזץ חותמת המעידה שעותק זה הנו מעזבונו של הגאון רבי יעקב בן ציון רוטנר זצ"ל, נודע בערוב ימיו לשם ותהילה בכינוי "גאב"ד חליסה" שכונה השוכנת על גדות נמל חיפה, אחר היותו רב במחנות מגורשי קפריסין, שם פעל רבות למען העצורים בגשמיות ורוחניות, היה ת"ח עצום, מקורבם של אדמו"רי בעלזא והאדמו"ר בעל ה"מקור ברוך" מסערט ויז'ניץ זצ"ל. נפטר תשנ"ב ונטמן בהר הזיתים.
רישומים נוספים אחד מתוארך לשנת תש"י.
קמע עבודת חריטה על מתכת ואותיות הקודש מהקמע המפורסם אותו היה נוהג לחלק הצדיק ר'ישעיל'ה מקרעסטיר זיע"א
"ילשת באשר בוליב
והאפה הבמוג ולה"
פיענוח האותיות - שלש פסוקים לשמירה שמרומזים בו, מופיע בספר אלף כתב, וזה ביאורו:
הפסוקים: יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ (תהילים קכ"ב, ז); לֹא תְאֻנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה וְנֶגַע לֹא יִקְרַב בְּאָהֳלֶךָ (תהילים צ"א,י), משולבים לסירוגין בראשי תיבות של השורה הראשונה.
הפסוק: "וְאֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר פֶּתַח הַבַּיִת הִכּוּ בַּסַּנְוֵרִים מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל וַיִּלְאוּ לִמְצֹא הַפָּתַח" (בראשית י"ט, א'), מופיע בראשי תיבות של השורה השניה.
מידות: 9X5 ס"מ. שריטות קלות. מצב כללי טוב.
ארון קודש מיניאטורי, עשוי עץ, בחזית הדלתות עבודת יד של גילוף פרחים, על הגג ובדלתות הדבקות פלאקים - עיטורים יפים אריות, כתרים ולוחות הברית - כסף מוזהב. עומד על ארבעה רגלים יציבות ממתכת. משני הצדדים ידיות לנשיאה.
בתוכו תולה פרוכת ישנה קטיפה בצבע ארגמן דהוי, עם רקמת הכיתוב: "ועשית כפרת זהב טהור" "כתר תורה".
מאחוריה שרשרת כסף עתיקה מורכבת ממגני דוד תולה על ווים לסגירה ופתיחה. מבפנים מחופה בקטיפה ארגמן.
עבודה יפה להידור מצווה שכזה.
מידות: 18X28 ס"מ. גובה: 28.5 ס"מ. מצב כללי טוב.
עבודה מקורית ייחודית, בו יצר האמן בנקודות נקודות דיו היוצרות יחדיו את טוהר זיו פניו של הרבי מליובאוויטש, מתואר חבוש בתפיליו ומעוטף בטליתו,
עבודת נמלים מרגשת ומדויקת באמנות רבה, דיו על נייר קשיח. מידות הנייר: 45X37 ס"מ.
חתום: "Daniel יא' ניסן תשפ"א 24.03.2021".
מטבע מכסף טהור איתו היה עורך זקן המקובלים רבי יצחק כדורי זצ"ל תיקון פדיון נפש, המטבעות נוצקו במיוחד עבור הרב כדורי ולפי הוראותיו. מטבע זו הינה אחת מתוך 160 המטבעות היחידות איתם היה עורך רבינו את הפדיון. על המטבע מובלטות המילים 'פדיון נפש'. נדיר ביותר! מצורף אישור מאת בנו המקובל רבי דוד כדורי שכותב: "הריני מאשר... הינם המטבעות המקוריים שבהם עשה זקן המקובלים הרה"צ יצחק כדורי זיע"א פדיון נפש לכלל ולפרט פעמים אין ספור, והם המה המטבעות הבלעדיים שהשתמש בהם למעט מטבעות בודדים שנשארו בידי דנו ממשיך דרכו... ובזכות מו"א זיע"א המחזיק בהם יזכה לכל הברכות והישועות אכי"ר". בספר ישועות יצחק (עמ' 304): "רבנו היה עורך פדיון נפש לחולים עפ"י הרש"ש הקדוש עם 160 מטבעות כסף (אשר אחד מהם לפנינו)... היה עורך את התיקון בשעת עלות השחר, שאכן שהו זמן רצון גדול, והרבה חולים נתרפאו על ידי פדיון נפש זה". קוטר 1.9 ס"מ, משקל: 4.3 גרם. מצב טוב מאד.
פדיון נפש ע"י מטבעות כסף הינו תיקון אשר גילה רבינו האריז"ל לתיקון הצלם האופף את הנשמה וכתב רבי חיים ויטאל תלמידו של האריז"ל "פדיון זה הוא תועלת ותרופה לכל צרה שלא תבוא, וכבר היו מנסים ובודקים אותו יותר מאלף פעמים והיה מועיל תיכף באותה שעה !!". סדר התיקון: לוקחים 160 מטבעות מכסף טהור כמניין 'כסף' וכמניין 'צלם' ומסדרים אותם בסדר מסוים הידוע ליודעי חן ולאחר מכן מפרישים אותם או תמורתם לצדקה. רבינו יצחק כדורי אשר היה נושא על ליבו הרחום את כל הפונים אליו לישועה היה כידוע כותב קמעות וכן עושה את הפדיון נפש הנזכר במטבעות כסף אלו שלפנינו.
המקובל רבי יצחק כדורי: נולד בשלהי המאה ה-19 בבבל (עירק), בילדותו אף הכיר וראה את הבן איש חי, קיבל תורה וקבלה מחכמי בבל ומחכמי ירושלים אליה עלה בשנת תרפ"ב, בשנותיו הראשונות בירושלים התפרנס מכריכת ספרים ולמד בישיבות "בית אל" ו"פורת יוסף" בעיר העתיקה. עם השנים התפרסמה חכמתו בחכמת הסוד ורבים עלו לביתו לקבל את ברכתו ועצותיו ולקבל קמעות לישועה. נפטר בשיבה טובה למעלה מגיל מאה בשנת תשס"ו, ובהלוויתו השתתפו רבבות עם ישראל מכל גווני הקשת.
ספר שו"ת מהר"ם שיק למברג תרמ"ד עם חתימת רבי שמואל צבי ווייס מדראגמירעשט וחותמות של רבי משה אריה פריינד גאב"ד העדה החרדית. חתימות נוספות "יוסף מאיר ווייס", "שמואל אריה ווערצבערגער". בדף א' שלש הגהות ארוכות בהם ציטוטים מהספר תפרת יונתן לרבי יהונתן אייבששיץ והספר נועם מגדים לאדמו"ר רבי אליעזר הלוי הורוויץ אב"ד טרנוגראד.
[4], סח צ"ל ע, לו צ"ל לה,[3] דף, דפים יבשים' קרע עם חסרון בטקסט בער ובדף נוסף, כללית מצב טוב
רבי שמואל צבי ווייס מ'דראגמירעשט בן רבי חיים גדליה נכד רבי שמואל צבי פיקסלער ממשפחת האמרי יוסף מספינקא והבית יצחק מסוואליע, היה חותנו של רבי מיכל'ע מזלאטשוב - נתניה.
רבינו רבי משה אריה פריינד נולד בשנת תרס"ד לאביו רבי ישראל אב"ד הוניאד, עוד כאברך צעיר לפני השואה שימש כרב בעיירה נאסויד, ובעיירה ראגנא, לאחר מכן עבר לעיר סאטמאר, שם כיהן כדיין וראש ישיבה תחת רבנותו של הרה"ק רבי יואל מסאטמאר. שם החלה מסכת הידבקותו המופלאה ברבו בעל הדברי יואל מסאטמר. לאחר המלחמה בלט בכוחו בהתרת העגונות ורבים נהרו אליו לקבל היתר להינשא. שנים מספר לאחר המלחמה עלה רבנו לארץ ישראל והתיישב בירושלים, כאן התלכדו סביבו חסידי סאטמאר וקבלהו לראש עליהם. הרה"ק מסאטמאר מינה אותו כראש ישיבת סאטמאר, בראשה עמד כ-40 שנה והעמיד תלמידים לאלפים . קשר מופלא שרר בין רבנו לתלמידיו, אשר ראו בו אדמו"ר וצדיק ופועל ישועות, עד שהתבטא עליו האדמו"ר הרה"ק רבי אהרן מבעלזא: "הוא מטה את כל העולם לכף זכות". בשנת תשמ"ז נתמנה לגאב"ד העדה החרדית, תפקיד בו כיהן עד לפטירתו בשנת תשנ"ו.
ספר יוסף חן דרושים שונים וכן על פרשיות התורה, מאת רבי יוסף נחמיאש, בתחילת הספר שמות רבים מערים שונות אשר תרמו להדפסת הספר, תונס תרע"ה.
נדיר!
[2], ו, ג, [1] עמ', עח דף, ד עמ'. 21 ס"מ. נקבי עש בודדים וזעירים, כתמים, מצב טוב, לא כרוך.
שתי ספרי פולמוס אודות כשרות טחינת חיטים למצות בריחיים של קיטור [סילאנדרי]', ספר קול תחנה קול טחנה, והספר שיצא כמענה - קול צעקת הרועים.
רקע: בתחילת המאה העשרים עם התפשטות המצאת מנוע הקיטור, החלו בריכוזי היהודים בארצות אפריקה להשתמש בריחיים של קמח המופעלים בכח הקיטור, היו מגדולי ישראל שאסרו את הריחיים הללו מחשש שאי אפשר לנקות אותם כדבעי, מנגד יצאו רבנים רבים והעניקו הכשר לפעילותם של המטחנות, פרשה זאת עוררה סערה רבה, שני הצדדים הוציאו ספרים לחיזוק טענותיהם, עם האוסרים נמנה הרב רבי חיים יוסף מאמאן והוא הדפיס בירושלים בשנת תרע"ב את הספר "קול התחנה קול הטחנה" בו האריך לאסור את אותם הריחיים, נגד ספר זה הוציא הרב רבי אליהו בן גיגי את הספר "קול צעקת הרועים" בו הוא מאריך בתיאור עובדתי ותשובה הלכתית להתירם.
תיאור הספרים:
א. קול התחנה קול הטחנה מאת רבי חיים יוסף מאמאן, מהדורה יחידה, ירושלים תרע"ב | 1912
[6], 8 עמ', פח, [2] דף. נקבי עש בודדים וזעירים, קרע ללא חסרון בדף טו, כללית מצב טוב מאד.
ב. קול צעקת הרועים מאת רבי אליהו בן גיגי, מהדורה יחידה, תונס תרע"ה | 1915
[4], רסה דף, נקבי עש בודדים וזעירים, מצב טוב מאד.
ספר ארי שבחבורה, קווים לזכרו של האברך הגאון החסיד מורנו רבי יהודה אריה אלתר זצוק"ל.. בן יבדלחט"א מורינו הגאון רבי פנחס מנחם אלתר, עם הקדשה מצמררת בכתב יד קדשו של אביו האדמו"ר מגור "הפני מנחם": "שי למזכרת לידידי וידיד יבלח"א בני ז"ל... מידידכם ומוקירכם פ. מ. אלתר".
רבי יהודה אריה אלתר נולד לאביו הפני מנחם בשנת תש"כ, אביו קרא את שמו יהודה אריה על שם סבו השפת אמת, עוד מילדותו נכרו בו סימני גדלות והיה שוקד על התורה יומם ולילה, נישא לביתו של רבי מנשה קליין אב"ד אונגוואר, עם שנותיו הצעירות הקים רשת כוללים של חסידי גור ועמד בראשם, היה ידוע כת"ח מופלג אשר יד לו גם בתורת הח"ן וכקדוש מופרש מכל עניני העולם, נפטר בשנת תשמ"ח בתאונת דרכים, בקיצור ימים ושנים למגינת לב משפחתו, תלמידיו, וכלל עדת חסידי גור. לזכרו יצא ספר זה "ארי שבחבורה".
האדמו"ר מגור רבי פנחס מנחם אלתר - הפני מנחם (תרפ"ו - תשנ"ו) בן זקוניו של האדמו"ר מגור רבי אברהם מרדכי אלתר - האמרי אמת. כיהן כראש ישיבת שפת אמת בירושלים שנים רבות והעמיד תלמידים הרבה. היה ידוע כגאון מופלא אשר כל רז לא אניס ליה. בשנת תשנ"ב לאחר פטירת אחיו האדמו"ר הלב שמחה, נתעטר בכתר האדמורו"ת ולמנהיגה של עדת חסידי גור. היה מנהיג ואב רחום לחסידיו ונשא על לבו את משא העדה, נפטר בשנת תשנ"ו כארבעה שנים לאחר התמנותו לאדמו"ר למגינת לב עשרות אלפי תלמידיו וחסידיו.
[2],פח,[34] עמ'. 22 ס"מ. מצב טוב מאד.
מכתב קנאות וחיזוק לשמירה על החינוך בטהרת הקודש כתוב במכונת כתיבה ובחתימתו של כ"ק מרן רבינו בעל הדברי יואל מסאטמר, תשל"ה. במכתב אשר נשלח בא' סליחות מברך האדמו"ר את חברי העדה וכל חברי וידידי "השומרים על גחלת ישראל סבא שלא תכבה ונוטרים במסירות נפש על כרם ה' צבקות שלא ישלטו זרים עליו". בהמשך מחזק האדמו"ר את חברי העדה "והחיוב מוטל על השרידים אשר ה' קורא גודרי גדר ועומדים בפרץ ושומרים על קדושת החינוך החרדי שלא יפול ח"ו לזרועות הפושעים אשר זה כל מעיינם לבלע את החינוך החרדי". את מכתבו מסיים רבינו בברכות "ואני תפילה כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים...ונזכה כולנו יחד לכתיבה וחתימה טובה...". מכתב על נייר מכתבים רשמי. 27 * 20 ס"מ. סימני קיפול, חורי תיוק, סימנו קיפול קלים, כתמים קלים, כללית מצב טוב מאד.
מרן רשכבה"ג האדמו"ר רבינו יואל טייטלבוים מסאטמר בעל הדברי יואל (תררמ"ז - תשל"ט) היה בנו של האדמו"ר רבי חנניא יו"ט ליפא מסיגעט בעל הקדושת יו"ט, מילדותו היה ידוע כבעל כשרון מופלג, עוד לפני חתונתו קיבל סמיכה ממספר רבנים ובראשם רבי משה גרינוואלד מחבר ערוגות הבושם. בשנת תרע"א בגיל 24 מונה לרבה של אורשיווא ולאחר מכן היה רבה של קראלי, ולבסוף בעיר סאטמר על שמה הוא נקרא עד היום האדמו"ר מסאטמר, בשנת תשי"ג מונה לכהן כגאב"ד העדה החרדית בירושלים. היה ידוע בגדלותו העצומה בתורה ובקדושתו הרבה, בכל מקום בו כיהן העמיד תלמידים הרבה, רבים מגדולי ואדמור"י ישראל החשיבו את עצמם כתלמידיו והתבטלו בפניו, הוא הגבר אשר החזיק בכח גדול וביד תקיפה את המאבק בלתי מתפשר בציונים, באל תעשה, ובקום ועשה, מצד אחד נלחם רבינו בפעולות שונות נגד הציונים, ומצד שני מימן את המוסדות השומרים על טהרת הקודש, כמו כן היה גם לעזר לכלל החרדים ופעל כעזר וסמך מבחוץ בארגון הפגנות ושתדלנות אצל ראשי השלטון בארה"ב לבל יבלעו שונאי הדת בא"י את שארית הפליטה, בארה"ב גופא הקים רבינו מוסדות התורה, כשרות, וכל עניני הדת. וכל מעשה תוקפו וגדולתו הלא הם ידועים לכל וכתובים על ספר דברי הימים...
מכתב בכתב ידו וחתימתו של האדמו"ר הקדוש רבי מרדכי רוקח מבילגורייא אל רבי נפתלי צבי שמרלר שהיה דיין בביה"ד של העדה החרדית ורבי ישראל יצחק רייזמן שהיה ראב"ד קהילות החסידים ודיין בביה"ד של העדה החרדית. במכתב מגולל רבינו דין ודברים בנוגע לדין תורה שהונח לפתחם של דייני העדה החרדית.
23 * 19.5 ס"מ. סימני קיפול קלים, מצב טוב מאד.
האדמו"ר רבי מרדכי רוקח (תרס"א - תש"י) היה בנו של האדמו"ר השלישי לבית בעלז רבי ישכר דוב מבעלז - המהרי"ד, בשנת תרפ"ו בהיותו אך בגיל 25 נתמנה לרב בעיר בילגורייא, שם ניהל חצר חסידית ערך טישים וקיבל קוויטלאך. היה ידוע כת"ח מופלג וכנואם בחסד עליון. בשנות השואה נדד ביחד עם אחיו הרה"ק רבי אהרן מבעלז זצ"ל עד שהגיעו לבסוף לארץ ישראל, שם התמסר לעמוד לימין אחיו הקדוש בהקמת ושיקום חצר הקודש בעלז ומוסדותיה. לכשהגיעו הבשורה המרה שאשתו מזיווג ראשון נרצחה ע"י הנאצים הארורים, נישא רבינו בשנית לביתו של רבי צבי גליק בנו של רבי יעקב יחזקיה גרינוואלד, מנושאין אלו נולד להם בן יחיד אותו הוא קרא על שם אביו הנערץ רבי ישכר דוב, בנו זה הלא הוא האדמו"ר מבעלז שליט"א, בשנת תש"י בהיותו בשליחות אחיו בלונדון תקפה עליו מחלתו והוא נפטר בקיצור ימים ושנים ומנוחתו כבוד בטבריה סמוך ונראה לקבריהם של תלמידי הבעש"ט.
מטבע בערך נקוב של 1 קוורטר (25 סנט - רבע דולר ארה"ב) שניתן מידיו הקדושות של הרבי מחב"ד רבי מנחם מנדל שניאורסון זי"ע. מוטבע משנת 1985.
מטבעות שחולקו ע"י הרבי נחשבות לנדירות במיוחד מכיוון שניתנו על ידו בעיקר לילדים כדי ליתנם לצדקה, בעיקר בהזדמנויות לא רשמיות. מצב כללי מצוין.
מטבע בערך נקוב של 1 דיים (10 סנט ארה"ב) שניתן מידיו הקדושות של הרבי מחב"ד רבי מנחם מנדל שניאורסון. מוטבע משנת 1986.
מטבעות שחולקו ע"י הרבי נחשבות לנדירות במיוחד מכיוון שניתנו על ידו בעיקר לילדים כדי לתנם לצדקה, בעיקר בהזדמנויות לא רשמיות. מצב כללי מצוין.
מטבע בערך נקוב של 1 סנט ארה"ב שניתן מידיו הקדושות של הרבי מחב"ד רבי מנחם מנדל שניאורסון. מוטבע בשנת 1987. מטבעות שחולקו ע"י הרבי נחשבות לנדירות במיוחד מכיוון שניתנו על ידו בעיקר לילדים כדי ליתנם לצדקה, בעיקר בהזדמנויות לא רשמיות. מצב כללי מצוין.
טס מפואר לספר תורה, כסף בעבודת ריקוע צמחיה, אריות ולוחות הברית, בראשו הברגת כתר ומהצדדים הברגת עמודים תואמים, מתחת לאחד העמודים חותמת: "16" ככל הנראה מדובר ברפליקה חדשה לעבודות מקוריות בסגנון זה שהיו נפוצות באיטליה בעבר.
מצורפים 4 לוחיות להרכבה עם הכתובים: "סוכות"-2X. "ראש השנה" והספרה "3". מידות: 18X13 ס"מ. משקל מלבד הלוחיות: 279 גרם. מתאים לס"ת קטן. מחוברת שרשרת לתלייה. עבודה יפה בסגנון איטלקי, מצב מעולה.
שטר בערך נקוב על סך 5 דולר ארה"ב שהתקבלו מידיו של הרבי מחב"ד בעת חלוקת קונטרס "קובץ כ"ב שבט" ביום כ"ב שבט תשנ"ב. הקונטרס הכיל שיחות אודות מעלת נשי ישראל, ובכל נרתיק היה קונטרס, שטר של 5 דולר ולעקח. הרבי חילק במעמד זה כ-10,000 קונטרסים.
[1] שטר עם כיתוב בעט עליו של תאריך קבלתו. מעט ישן ודהוי, סימני קיפול.
מגדל בשמים מפואר, כסף בעבודת פיליגרן, עבודת יד מדויקת ויפה שנעשתה עפ"י הזמנה מיוחדת של אחד מגדולי האספנים בארץ. ע"י האמן שמואל משה - ראה להלן. בנוי בכמה שלבים בסגנון מבצר עותומני, תא הבשמים הנו רבוע, סביבותיו מעוטר זרים, ובזוויות עמודי פאר מהם מתנוססים דגלים, ולמרגלותם פעמונים, מעליו ריבוע שוכב עליו עומד מתומן ממנו יוצא גג מקומר מתומן, בראשו כדוריות ודגל, כל זה על בסיס רבוע המחזיק רגל ועומד על ארבעה רגלים תואמות. התא נפתח עם סוגר. גובה: 33.5 ס"מ. משקל: 379 גרם. רפיון ברגל, עקמימות לאורכו, פריט מפואר ומרהיב ביופיו במצב טוב.
האמן שמואל משה - אומן וצורף בעבודת יד של מוצרים מכסף טהור, המוצרים המוצגים בפניכם הינם עבודות אומנות בסגנון פיליגרן ייחודי - מכסף טהור וכולן עבודת יד. סגנון זה מאפיין בעיקר את עבודת האומנות של הצורפים שעלו מארצות ערב ובעיקר מתימן, פרס, כורדיסטן ומרוקו. לסגנון והעיצוב הייחודי של המוצרים הללו, היה קשר ושילוב עם מקצוע הצורפות שנלמד וגם עסקו בו בבית הספר "בצלאל" הידוע. חלק מהצורפים שעלו לארץ הועסקו בבצלאל והייתה בכך תרומה הדדית ויחסי גומלין בפיתוח המקצוע הייחודי של הצורפות. צורפים אלו עבדו במלוא המרץ וההשקעה עד שנות זקנתם המופלגת. שמואל נפטר בירושלים סמוך לגיל 90.
כרך המכיל 12 גיליונות "אור תורה" "יכלכל בקרבו חדושי תורה, שאלות ותשובות, הנובעים מגלת עליות חקרי לב גאוני הזמן שליט"א, בארץ ובחו"ל" גיליונות איכותיים בעריכת אברהם אהרן זוננפלד, נועדו לצורך הכנסות להחזקת ת"ח ע"י חברת "תומכי תורה הכללית", ירושלם תרנ"ז-תרס"א | 1887-1901. כריכה ישנה שדרת עור, דפים אחדים מנותקים, כתמים, מצ כללי טוב.
חתימות ורישומים המעידים כי עותק זה היה שייך להגאון רבי אפרים שמואל לרנר זצ"ל.
הגאון המקובל רבי אפרים שמואל לרנר (תרל"ט - תשכ"ב) בן רבי מרדכי. כיהן כראש ישיבת המקובלים האשכנזית "שער השמים" בירושלים, ממקימי שכונת שערי חסד בירושלים, מייסד בית הכנסת הגר"א בשכונה ואף שימש כחזן בו רבות בשנים.
ספר הגלגולים, "דרוש הנשמות והגלגול והעיבור והיבום וכמה פרטים..." מאת מהרח"ו ששמע מהאר"י ז"ל. שני חלקים, לפי העדות בשער הרי שחלק שני לא נדפס עד כה, בהוצאת האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינעווא זי"ע מימי שבתו בסטרופקוב. נדפס פרעמישלא [פשמישל] תרל"ה | 1875. [2], צט, [1] דף. כריכה מנותקת חלקית, כתמים, שדרה פרומה, מצב כללי טוב.
בשער חתימה: "לד' הארץ ומלואה וכו אפרים שמואל לערנער". כמו"כ בגוף הספר הערות וציונים בכתב יד.
הגאון המקובל רבי אפרים שמואל לרנר (תרל"ט - תשכ"ב) בן רבי מרדכי. כיהן כראש ישיבת המקובלים האשכנזית "שער השמים" בירושלים, ממקימי שכונת שערי חסד בירושלים, מייסד בית הכנסת הגר"א בשכונה ואף שימש כחזן בו רבות בשנים.
חנוכייה קיר מפוארת, כסף בעבודת פיליגרן, עבודת יד מדויקת ויפה שנעשתה עפ"י הזמנה מיוחדת של אחד מגדולי האספנים בארץ. ע"י האמן שמואל משה - ראה להלן. על הקיר עיטורי מנורה, לוחות הברית, והכיתובים: "הר סיני" "הנרות הללו קודש הם ואין לנו רשות להשתמש בהם". עשויה בשלוש דפנות כשהבזיכים מוגנים ומוכנסים לנישה, הטס הנושא את הבזיכים מתפרק לניקוי מיטבי, כמו"כ השמש המחובר למעלה מתפרק גם הוא, עומדת על ארבעה רגלים תואמות, זוויתיות יציבות, בתחתית חתום: "בצלאל ירושלים 935". מידות: 23X6 ס"מ. גובה: כ-23 ס"מ. משקל: 640 גרם. מחוברת לולאה לתלייה. פריט מרשים ומפואר במצב מעולה.
האמן שמואל משה - אומן וצורף בעבודת יד של מוצרים מכסף טהור, המוצרים המוצגים בפניכם הינם עבודות אומנות בסגנון פיליגרן ייחודי - מכסף טהור וכולן עבודת יד. סגנון זה מאפיין בעיקר את עבודת האומנות של הצורפים שעלו מארצות ערב ובעיקר מתימן, פרס, כורדיסטן ומרוקו. לסגנון והעיצוב הייחודי של המוצרים הללו, היה קשר ושילוב עם מקצוע הצורפות שנלמד וגם עסקו בו בבית הספר "בצלאל" הידוע. חלק מהצורפים שעלו לארץ הועסקו בבצלאל והייתה בכך תרומה הדדית ויחסי גומלין בפיתוח המקצוע הייחודי של הצורפות. צורפים אלו עבדו במלוא המרץ וההשקעה עד שנות זקנתם המופלגת. שמואל נפטר בירושלים סמוך לגיל 90.
קופסה לאתרוג מרשימה במיוחד, כסף בעבודת פיליגרן, עבודת יד מדויקת ויפה שנעשתה עפ"י הזמנה מיוחדת של אחד מגדולי האספנים בארץ. ע"י האמן שמואל משה - ראה להלן. בחזית כל דופן איור שונה: מנורה, הכותל, קבר רחל ולוחות הברית, מכסה נפתח בעזרת צירים וסוגר, גג תואם עם הגבהה וכתר משובץ אבן חן והכיתוב: "ולקחתם לכם ביום הראשון וכו'". הקופסה עומדת על ארבעה רגלים תואמות זוויתיות איתנות, בתחתית הגג חותמת מטושטשת "MADE ISRAEL 925". מידות: 13.5X10.5 ס"מ. גובה: 13+ ס"מ. משקל: 520 גרם. פריט מרשים ומפואר במצב מעולה.
האמן שמואל משה - אומן וצורף בעבודת יד של מוצרים מכסף טהור, המוצרים המוצגים בפניכם הינם עבודות אומנות בסגנון פיליגרן ייחודי - מכסף טהור וכולן עבודת יד. סגנון זה מאפיין בעיקר את עבודת האומנות של הצורפים שעלו מארצות ערב ובעיקר מתימן, פרס, כורדיסטן ומרוקו. לסגנון והעיצוב הייחודי של המוצרים הללו, היה קשר ושילוב עם מקצוע הצורפות שנלמד וגם עסקו בו בבית הספר "בצלאל" הידוע. חלק מהצורפים שעלו לארץ הועסקו בבצלאל והייתה בכך תרומה הדדית ויחסי גומלין בפיתוח המקצוע הייחודי של הצורפות. צורפים אלו עבדו במלוא המרץ וההשקעה עד שנות זקנתם המופלגת. שמואל נפטר בירושלים סמוך לגיל 90.
קופסה לבשמים דמוית המבנה המיתולוגי של קבר רחל אמנו, כסף בעבודת פיליגרן, עבודת יד מדויקת ויפה שנעשתה עפ"י הזמנה מיוחדת של אחד מגדולי האספנים בארץ. ע"י האמן שמואל משה - ראה להלן. הכיפה/גג המבנה נפתח לצורך מילוי בשמים, בחזית דלת נפתחת עם סוגר, הקופסה עומדת על ארבעה רגלים זוויתיות איתנות תואמות. בחזית ובגג הלחמת הכיתובים: "קבר רחל" "בורא מיני בשמים". מידות: כ-11X6 ס"מ. גובה מרבי: 11 ס"מ. משקל: 189 גרם. פריט ייחודי ויפהפה במצב מעולה.
האמן שמואל משה - אומן וצורף בעבודת יד של מוצרים מכסף טהור, המוצרים המוצגים בפניכם הינם עבודות אומנות בסגנון פיליגרן ייחודי - מכסף טהור וכולן עבודת יד. סגנון זה מאפיין בעיקר את עבודת האומנות של הצורפים שעלו מארצות ערב ובעיקר מתימן, פרס, כורדיסטן ומרוקו. לסגנון והעיצוב הייחודי של המוצרים הללו, היה קשר ושילוב עם מקצוע הצורפות שנלמד וגם עסקו בו בבית הספר "בצלאל" הידוע. חלק מהצורפים שעלו לארץ הועסקו בבצלאל והייתה בכך תרומה הדדית ויחסי גומלין בפיתוח המקצוע הייחודי של הצורפות. צורפים אלו עבדו במלוא המרץ וההשקעה עד שנות זקנתם המופלגת. שמואל נפטר בירושלים סמוך לגיל 90.