אוסף פרטי של ספרי ביבליוגרפיה מביתו של אספן ותיק, הכוללים את: 1. הסכמה ורשות בדפוסי ויניציאה - מאיר בניהו. 2. אוצר הספרים בן יעקב. 3. תצלומי כתבי היד שבספרית הווטיקן (חלק ג). 4. מבוא שד"ל למחזור בני רומא. 5. המדפיס דניאל בומברגי ורשימת ספרי בית דפוסו. 6. ההגדה של פסח ותולדותיה - גולדשמידט. 7. ביבליוגרפיה של הגדות פסח - אברהם יערי. 8. מחקרי ספר - אברהם יערי. 9. סדר הגדות של פסח מנטובה ש"כ (מהדורה צילומית) 10. הרצאות על כתבי יד עבריים - משה שטיינשניידר. 11. גנזי ישראל - אוסף ד"ר ישראל מהלמן. 12. עתיקות יהודה - אפרים דיינהרד. 13. "פעמים" ספרים ספריות ודפוסים (חוברת). 14. יסודות המינרלוגיה והפטרוגרפיה. 15. רשימת תצלומי כתבי היד העבריים במכון [הספריה הלאומית] (חלק ב). 16. המדפיס קורנילייו אדיל ובנו דניאל ורשימת הספרים שנדפסו על ידיהם. 17. פתחי שערים דיוקים ועיונים ביבליוגרפיים - נפתלי בן מנחם. 18. מן הגנזים (ב,ג) - יהודה ליב ביאלר. 19. ספר המפטיר של אורבינו כתב יד משנת תס"ד - תרשיש. 20. בית עקד ספרים (א,ב,ג,ד) - ח.ד.פרידברג. 21 שם הגדולים - מהדורת בן יעקב. 22. מבית דפוסו של פלנטין מאנוירשה - מוזיאון ישראל [2 עותקים]. 23. אוצרות גנוזים - אוספי אומנות יהודית מגליציה - בית התפוצות. 24. התחריט - קרל שוורץ. 25. תחריטים והדפסי אבן - יעקב שטיינהרט. מצבים וגדלים משתנים, מצב כללי טוב.

אוסף מעניין עם כמאה מסמכים שונים, ברובם מעיה"ק רושלים סוף שנות הת"ר תחילת הת"ש, של מוסדות וארגונים שונים, בהם: קבלות שונות עם חתימות באחד מהם חתימתו של ראב"ד ירושלים רבי ישראל יצחק רייזמאן ואישים נכבדים ומוכרים בירושלים עיה"ק, של ישיבת תורת חיים, ת"ת וישיבת עץ חיים וביה"ח ביקור חולים, ישיבת בית יוסף נובהרדוק ועוד. תעודות, בלנקים ובקשות תמיכה של ארגונים ומוסדות, חלקם דפים נדירים ומיוחדים. כולל גם דפים שונים בכתב יד. האוסף נמכר כמות שהוא, לא נבדק לעומק. גודל ומצבים משתנים, מצב כללי טוב.

1. קונטרס הסירו מכשול מדרך עמי, כולל א. בירור וליבון חומר איסור החיתון וההתערבות עם כת הקראים. ב. ביאור הלכה לאיסור חפירות הקברים ופינוי העצמות שבשטח קבר הרמב"ם בטבריא. חוברת נדירה בהוצאת הגאון רבי אליעזר יהודה וולדנברג - חבר בית הדין ירושלים בעל "הציץ אליעזר", עם פתיחה מאת הגאון רבי צבי פסח פראנק ראב"ד ירושלים - ירושלים תשט"ז. מצב כללי טוב מאד. 2. כרזה גדולה [פשקוויל] שנושאת את הכותרת "נבלה נעשתה בישראל", אודות חילול בית העלמין בטבריה סמוך לציונו של הרמב"ם והשל"ה הקדוש, בחתימתם של הגרי"ז סולובייצ'יק מבריסק, הגרצ"פ פראנק, גאב"ד טשעיבין ועוד. סימני קיפול מכיוון שנשלח בדואר לרבי אברהם משה באב"ד רב שכונת גבעת עליה ביפו וחתנו של בעל 'אהבת ישראל' מויז'ניץ. קרע עם פגיעה בטקסט במרכז העליון של הכרזה. מצב כללי טוב. בסוף 1955 החלו בבית העלמין בטבריה, סמוך לקברם של הרמב"ם והשל"ה עבודות פיתוח מטעם משרד הדתות, ועד מהרה התגלו קברים רבים מסביב לקברו של הרמב"ם. עובדי מע"צ המשיכו בעבודות למרות הימצאות הקברים, ומאוחר יותר הצטרפו לחפירות באתר עובדי אגף העתיקות והמוזיאונים ונטלו מהמקום ארונות קבורה ועצמות. לאחר מספר שבועות של עבודות באתר, הוזמנו למקום אנשי חברא קדישא מטבריה, והם הובילו לקבורה את שאריות העצמות שנותרו פזורות בשטח. ידיעה שפורסמה ב-2 בינואר בעיתון "הארץ" על "טיהור חצר קבר הרמב"ם מטומאת הקברים הלא-ידועים שנתגלו בו", עוררה סערת רוחות בקרב החוגים החרדיים בישראל ובחו"ל. למול הפרסום בעיתון על "ספקות בדבר זהותם של מתים אלו אם הם 'בני ברית' או לא", טען רבה הראשי של תל אביב - הרב יעקב משה טולידנו - כי "סביבת קבר הרמב"ם מלאה לה קברי גדולי ישראל... מתקופת הנשיאים ובעלי המסורת... ואף אחד לא פקפק בזה לחשוב שיש שם קברים של לא-יהודים". אחד מהמנהיגים הבולטים של הציבור החרדי אז, הרב מבריסק הגאון רבי יצחק זאב סולובייצ'יק, הזדעזע ממה שראה כחילול כבוד המתים. הוא פנה לרבני העדה החרדית ונטורי קרתא - הרב עמרם בלוי והרב אהרון קצנלנבוגן - וביקש מהם לארגן הפגנות ולמנוע ככל יכולתם את המשך העבודות בקברים שבטבריה. הם יצאו עם מספר רב של פעילים לאתר קבר הרמב"ם ומחו על הריסת הקברים. המחאות הועילו, ומשרד הדתות ומחלקת העתיקות נרתעו והחליטו להקפיא זמנית את העבודות באתר. הקפאת העבודות הביאה לשתי שאילתות בכנסת, שלהן השיב סגן שר הדתות זרח ורהפטיג. לאחר תקופת-מה חודשו הפעולות שנתפסו בעיני החרדים כחילולי הקברים, ועימן המחאות וההפגנות מצד החרדים. אנשי נטורי קרתא הציבו משמרות סביב הקברים לאורך כל היממה על מנת למנוע בגופם מהפועלים ומהארכאולוגים להתקרב אל הקברים. קבוצות המוחים מנו מאות אנשים, והם ערכו גם הפגנות ברחובות טבריה. אנשי נטורי קרתא פרסמו כי הם שוקלים פנייה לאו"ם על מנת שיתערב בפרשה זו. באחד הימים פגע אחד הטרקטורים שעבדו במקום בקברו הסמוך של השל"ה. אף כי הפגיעה הייתה בשוגג, פרצה במקום סערת רוחות, ונהג הטרקטור מיהר להמלט. בעקבות תקרית זו התחוללה מהומה קשה, והמחאה הקיצונית שהתרחשה ביום ההוא הביאה להחלטה הסופית להשעות את העבודות באתר קבר הרמב"ם. נציגי משרד הדתות והרבנות הראשית התחייבו ששום עבודת חפירות לא תתבצע עוד במקום. החרדים החלו מיד בליקוט העצמות המפוזרות וקבורתן - מלאכה שארכה שבועות אחדים. העצמות נקברו בסמוך לקבר הרמב"ם, והוקמה עליהן מצבה שעליה הכיתוב: "ליקוט עצמות".

1. חלק מלוח שנה מיניאטורי עתיק, חלקו באותיות צו"ר [יתכן גרמניה] עם תוספת של לוח שווקי הבהמות לאותה שנה. 2. לוח תורת הארץ לשנת התש"ו - מדרש בני ציון ירושלם. 3. לוח שנה חסר לשנת תרס"ג ובסופו ברכת הלבנה ותפילת אבינו מלכנו לעשרת ימי תשובה. 4-6. לוח לשנים תרפ"ה, תרפ"ז ותרפ"ח עם יידיש ובסופו מנהגים לימות השנה, תחזית מזג אויר שנתית, תפילת הדרך ופרסומות שונות - פשמישל. 7. לוח לשנת תרנ"ו, שער פגום עם יידיש וגרמנית. בתוספת לוח הפטרות ומנהגי בית הכנסת. רשימה מעניינת של השווקים הצפויים בשנה זו בערים באזור הדפסת הלוח.. כריכה קשה דפים מנותקים, קרעים שונים. רישומים בכתב יד. 8. לוח מעניין עם פרסומת לחזן נורמן שולדינר מניו יורק, לשנת תר"ץ, עם ברכות עליה לתורה, הזכרת נשמות וקדיש עם תרגום לאנגלית. 9. לוח לשנת תר"ץ מאת ועד הרבנים המאוחד - דפוס ארץ ישראל ירושלם. 10. לוח כולל חב"ד לשנת ת"ש - רפוס צוקרמן ירושלם. 11. לוח שנה ביידיש ואנגלית לשנת תש"א - קייפטאון. כריכת מעטפת קרועה מעט, נזקי עש. 12. לוח לשנת תש"ה מאת הישיבה הגדולה תורת חיים הכללית - דפוס סלמון ירושלם. 13-17. לוחות מיניאטוריים לשנים תש"ד, תש"ה, תש"ט, תש"י ותשי"א "תאריך עברי ארופי ערבי", הוצאת התחיה ירושלים. בסופו ברכת החודש, קידוש לבנה ותפילת הדרך. 18. לוח לשנת תש"ט "תאריך עברי ארופי ערבי", הוצאת התחיה ירושלים. בסופו ברכת החודש, קידוש לבנה ותפילת הדרך ועוד. פורמט שונה מהקודמים. 19. לוח לשנת תשי"ב "תאריך עברי ארופי", הוצאת התחיה ירושלים. עם תפילת הדרך ועוד. פורמט שונה מהקודמים. 20. לוח כיס שבועי לשנת תש"י "בצירוף המאורעות החשובים בשנה א' למדינת ישראל" - הוצאת תעשיה הרצל ירושלים. 21. לוח מפעל התורה תש"ו, "למען הישיבות בארץ ישראל". כנראה גם כן דפוס התחיה ירושלים. 22. יומן כיס לשנת תש"ו דפוס קלינבוים תל אביב, עם מדריך מרחובות תל אביב. 23. לוח ועד הישיבות בארץ ישראל לשנת תש"י. 24-26. לוח לשנים תשי"ג, תשט"ו ותשט"ז "מנחת זכרון מישיבת תפארת ישראל חיפה" - דפוס התחיה ירושלים. 27. לוח כיס לשנת תשי"ג - הוצאת תעשיה הרצל ירושלים. בסופו "ברכה לממשלת ישראל". 28-29. לוח עץ חיים לשנים תשי"ד ותשט"ז. לוח כיס חודשי עם תמונות גדולי ישראל ועוד. 30. לוח לשנת תשי"ד דפוס התחיה ירושלים. 31. לוח לשנת תשט"ו המוסדות המאוחדים ישיבת אור תורה על ציון התנא רבי מאיר בעל הנס טבריא. 32. לוח לשנת תשט"ז תלמוד תורה וישיבת חיי עולם. 33. לוח לשנת תשי"ז בית מסחר לבנון. 34. לוח 'הארץ' לשנת תשי"ז. 35. לוח שנה על דף אחד קטן לשנת 1958. 36-41. לוח ארץ הצבי לשנים: תש"י, תשי"א, תשי"ג, תשי"ז, תשי"ח ותשי"ט, מנחת זכרון מאת המוסד הצבורי הגדול רב פעלים שערי תורה ביפו. 42. 'הבקר' עיתון יומי מגיש לקוראיו לוח לשנת תשי"ט. 43. לוח לשנת תשי"ט מנחת זכרון מישיבת תפארת ישראל חיפה. 44. לוח תש"ך, הועד הארצי המאוחד קרן קיימת לישראל - קרן היסוד. 45-46. לוח ציון ירושלים לשנים תשכ"ה ותשכ"ו. 47. לוח ירושלמי שנת תשכ"ו. 48. לוח לשנת תשכ"ח מיניאטורי. 49-50. לוחות לשנים תשכ"ו ותש"ל, לוח כיס מאת נ. ב"ר יצחק מכמל מירושלים. 51.לוח לשנת תרח"צ, פרנקפורט דמיין. חלקו עם דיו אדומה. כולל לוח ספירת העומר. עם גרמנית. נדפס בגרמניה ערב השואה. 52-53. לוח הכללי לשנים תשל"ז ותשל"ט בהוצאת חבד ורחמים ירושלים. 54-56. לוחות של דפוס למודי ירושלים לשנים תשכ"ח, תשכ"ט ותש"ל. 57. חוברת מעניינת ונדירה שצורפה ללוח שנה, מאת "ועד הכללי כנסת ישראל, לצדקת רבי מאיר בעל הנס בעיה"ק ירושלים", עם תמונות גדולי ישראל, בהם: בעל התניא, הגאון מוילנא, רבני ירושלים, תמונות של מבנים ומקומות קדושים בארץ ישראל ועוד ועוד - דפוס סלמון ירושלים. מצב כללי טוב מאד. מצבים וגדלים משתנים, כולם קטנים עד מיניאטוריים. חלקם במצב טוב מאד וחלקם במצב בינוני עם קרעים, כתמים ורישומים שונים.

דף צבעוני מעיתון PUCK ארה"ב סאטירה אנטישמית על הכותל המערבי. שכותרתו "קיר צמר של הרפובליקה הבלנית", שפורסם באפריל 1885. פאק היה מגזין ההומור המוצלח הראשון באמריקה, והמגזין הראשון פרסם ליטוגרפיות צבעוניות על בסיס שבועי. הוא פורסם ב- 1871-1918 והיה מלא קריקטורות מצוירות וסאטירה פוליטית. מידות: 34X25 ס"מ. קרע קל בשולים. מצב כללי טוב.

כתובה איטלקית ייחודית, עם עיטורים שונים בשלל צבעים, כתיבת סופר מהודרת של פסוקים שונים: "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני, קול ששון וקול שמחה..." ועוד. לנישואי אליהו בן מאיר עם רחל בת יעקב, מיום "שלישי בשבת שלשה עשר לחודש תשרי שנת חמשת אלפים ושש מאות ארבעים אחד לבריאת עולם [תרמ"א | 1881], למנין שאנו מונין פ"ה אנקונא...". חתומים העדים: אליהו בן שמעון, יצחק בן משיח ואברהם בן משיח. קרע בפינה הימנית התחתונה, קרעים קלים בקצוות. מצב כללי טוב. מידות: 31X24 ס"מ.

כרזת קיר מודפסת, עבודת ליטוגרפיה של ציור אילן הבעל שם טוב, שושלות וענפים של צאצאיו ותלמידיו. ללא שם מחבר, מקום הדפסה ושנת דפוס. בתחתית רשימת האדמו"רים כיתוב מודפס : "קורא יקר! שא נא את עיניך וראה את עץ החיים... אילנא רבא... עליו תמצא יושבים בישיבה של מעלה כל הצדיקים והחסידים... למשפחותם לבית אבותם ותלמודיהם ותלמודי תלמודיהם מימי הבעש"ט עד היום הזה...". 64X53 ס"מ. מצב כללי טוב. נתון בתוך מסגרת. לא נבדק מחוץ למסגרת.

ההכרזה הרשמית על הקמת מדינת ישראל שהתפרסמה אז בעיתונות בעיצובו של האמן והצייר ארתור שיק עם עיטורים מעשה ידיו, הדפס על גבי קרטון חתום בכתב ידו של ארתור שיק! נדיר ביותר. גודל: 53X40.5 ס"מ. מצב כללי טוב.

לוח עץ עם עבודת צריבה, ככל הנראה שימש כדלת לארון,בחלקו העליון כיתוב בתוך עיגול סביב מגן דוד "יפו ארץ ישראל", במרכזו דיוקן חוזה המדינה בנימין זאב הרצל ובחלקו התחתון הכיתוב: "בצלאל ירושלם" בצידיו עמודים. מידות: 45X50 ס"מ. שריטות קלות. מצב כללי טוב.

סרט זרוע מבד לבן עם מגן דוד כחול ובתוכו הכיתוב: JOOD אותו חויבו יהודי הולנד ללכת בתקופת השואה, כתמי שימוש שונים, מצב כללי טוב. סרטי זרוע מהולנד נחשבים לנדירים יחסית מכיוון שרוב יהודי הולנד הלכו עם טלאי צהוב כברוב המקומות האחרים בהם חויבו היהודים לשאת סימן זיהוי. יתכן שנושא הסרט הזה היה בעל תפקיד באחת המחנות ולכן הוא ענד אותו ולא טלאי צהוב. רקע: הצו המורה ליהודים לשאת סימן מזהה ניתן בהולנד ב-29 באפריל 1942. חובת נשיאת הטלאי הצהוב החלה ב-4 במאי 1942. את הטלאי, מגן דוד צהוב שבמרכזו המילה "Jood" ("יהודי" בהולנדית), נצטוו היהודים לתפור לבגדיהם בצד שמאל של החזה, בגובה הלב, כך שיבלוט במקום ציבורי. יהודים שנתפסו ללא הטלאי נשלחו לשישה שבועות מאסר [יד ושם]. בשנת 1939 פרסם היודנרט בפולין: ״החל ביום ה-10 ביולי 1941 בבוקר יהיו כל הגברים, הנשים והילדים מבני 14 ומעלה חייבים לענוד על זרועם הימנית סרט לבן ועליו מגן דוד כחול, רוחבו של הסרט 12 ס״מ, עובי הקו הכחול של המגן דוד לפחות סנטימטר אחד״, אך במהרה החליף הטלאי הצהוב על דש הבגד את סרטי הזרוע. ב-29 באפריל 1942 פורסמה בהולנד ההוראה על חובה החלה על כל היהודים לענוד כוכב צהוב בצד שמאל של החזה עם כתובת שחורה Jood (יהודי). יצוין כי בהולנד סופר על גילויי הזדהות הפגנתיים רבים מצד האוכלוסייה הלא-יהודית. ב-1 במאי 1942 הדפיס אחד מעיתוני המחתרת בהולנד 300,000 כוכבים עם כתובת 'יהודים ולא-יהודים שווים הם'.

זכור את אשר עשה לך עמלק. לוט של שני פריטי טלאי צהוב בצורת מגן דוד ובמרכזו כיתוב JUDE מהשואה האיומה. על פי תקנות הרייך הגרמני ימ"ש, החל משנת 1938 חוייביו היהודים לענוד טלאי צהוב. ברובם היה הטלאי בצורת מגן דוד ובתוכו הכיתוב 'יהודי' בשפה של אותה מדינה. יהודים אשר נשאו טלאי צהוב על חזם ועל גבם נרצחו באכזריות. הי"ד. גרמניה / פולין שנות מלחמת העולם השניה. מצב כללי טוב מאד.

פנקס מעניין שהיה שייך לחייל שבוי בריטי תחת ידי הגרמנים במלחמת העולם השניה. בפנקס ישנם איורים בין השאר של דמויות מצוירות ידועות כמו: מיקי מאוס, ופופאי. וציורים ורישומים ממקומות שהוא עבר בהם במהלך שירותו. מצורף גם אישור עם פירוט על שירותו הצבאי ופועלו באנגלית מאת בתו של אותו חייל. מצב כללי טוב.

הספר יצא לאור ע"י ועד ההצלה בגרמניה לאחר השואה והוא מכיל תמונות רבות וצילומי מסמכים הנוגעים לפעולות ועד ההצלה בארצות אירופה אחרי השואה. בספר ישנו תיעוד מסמכים חשובים ותמונות רבות של אירועים ואישים חשובים. כריכה מקורית פגומה מעט, חלק מהדפים מנותקים, מצב כללי טוב בינוני.

נצח ישראל, מאנאטליכע אויסגאבע פון ועד ההצלה פאר שארית הפליטה אין גלות דייעטשלאנד [ירחון ועד ההצלה של שארית הפליטה בגלות גרמניה], גליון מס' 2 מחודש סיוון וגליון 3 מחודש מנחם אב תש"ח | 1948 בהוצאת ועד ההצלה במינכן. מאמרים לחיזוק הדת בנושאים שונים ביידיש ובלשון הקודש בליווי תמונות מפעולות וועד ההצלה. כולל מאמרים על 'האמרי אמת' מגור מיד לאחר פטירתו בחג השבועות תש"ח. מאמרים של החפץ חיים, הרבי הריי"צ מליובאוויטש, הרש"ר הירש, הראי"ה קוק, הסופרים ר' הלל צייטלין הי"ד ור' דוד זריצקי ועוד. שירים שונים ועדכונים על הנעשה בעולם היהודי ופעולות וועד ההצלה. מאמר מעניין ביידיש על ביקורו של רבי גרשון ליבמאן ראש ישיבת בית יוסף צילסהיים במרוקו בליווי תמונות. דפים שבירים, מנותקים כולם, נתונים בניילוניות בתוך קלסר. מצב כללי גרוע.

1. תעודת עולה של יהושע וייס שהגיע באניה 'נגבה' על הפנקס מבחוץ חותמת "עולה קפריסין". קרעים רבים ובלאי. 2. סידור מיניאטורי 'תפילה יפה' בהוצאת 'אשכול' ירושלם שנדפס בישראל ועליו החותמת "מרכז אגודת ישראל, פועלי אגודת ישראל בקפריסין...". ללא כריכה אחורית ושדרה. חלק מהדפיס כרוכים לא במקומם, לא נבדקה שלמותו. 3. הגדה של פסח נדירה שנדפסה ע"י הג'וינט "לשרידי הגולה בברכת חג החירות מאת הועד היהודי האמריקאי המאוחד לסיוע 1948...". אולי חילקו בין היתר גם לגולי קפריסין. כתמים וסימני שימוש רבים.

1. ספר דבר לעמים, חזון על גוים ועל ממלכות, עקרי תורת בני נח ושירות תפילות על לשום העולם ועל שיבת השכינה למקומה - מאת הלל צייטלין הוצאה שניה ורשה תרפ"ט | 1929. 2. מאמרו של הלל צייטלין קדמות המסתורין בישראל, הגרסה הראשונה מתוך קובץ 'התקופה' בשנת תר"פ | 1920 [נדפס בהמשך בארץ בתוך 'בפרדס החסידות']. 3. התיבה מאת הקדוש הלל צייטלין, תרגום לעברית של החוברת 'די תיבה'. תורגם וכתב מבוא ע"י נתן חפשי - הוצאות ידידים תשכ"ב | 1962. 4. תולדות נשמה אחת - הלל צייטלין האיש ומשנתו מאת הבר שמחה בונים אורבאך רב בטבעון - ירושלים תשי"ג | 1953. 5. אישים בעולם היהודי הלל צייטלין מאת פרופ' ש.ב. אורבאך בהוצאת ההסתדרות - תל אביב תשכ"ט | 1969. 6. ספר צייטלין - ערוך בידי ד"ר ישעיהו וולפסברג וצבי הרכבי, בהוצאת הספרים הארץ ישראלית ובסיוע מוסד הרב קוק - ירושלים תש"ה | 1944. מול השער הודבק דיוקנו של צייטלין. ספר זה במצב בינוני עם פגעי עש ורטיבות. מצבים וגדלים שונים. מצב כללי טוב. הלל צייטלין (תרל"א - תש"ב | 1871–1942) הוגה דעות, סופר ופובליציסט יהודי, שכתב בעברית וביידיש. התייתם בגיל צעיר ויצא מהישיבה בה למד להחל ללמוד ספרי פילוסופיה שונים שהביאוהו למצב של התדרדרות רוחנית ולספקות קשים באמונה. לאחר מלחמת העולם הראשונה החל חוזר למקורותיו ושב בתשובה שלמה. בתקופת מלחמת העולם השנייה שהה בוורשה, במכתב מ-1940 כותב הרבי הריי"צ מחב"ד לרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג: "כיומיים טרם עזבי את ווארשא ביקרני ידידי הסופר המפורסם הישיש ר' הלל שי' צייטלין, ויבקשני בדמעות על עיניו לבקש את כת"ר בשמו, שכת"ר ישתדל אצל הסוכנות – שהוא אחד מחבריה – לשלוח לו סרטיפיקט, כי מצבו בגשם וברוח מסוכן הוא. וגם אני מצדי מבקש את כת"ר בזה". ר' הלל נרצח על ידי הנאצים בערב ראש השנה תש"ג, בעודו אוחז בספר הזוהר והוא עטור בטלית ותפילין. ה' יקום דמו.

חוברת קטנה "יהודית - היסטארישע פארשטעלונג אין פינף סצענען" [סיפור היסטורי בחמש מערכות], מחזה ביידיש מאת שרה שענירער [שנירר] בהוצאת ארטאדאקסישע קינדער ביבליאטעק [הוצאת ילדים אורטודוקסיים] "בית יעקב" קראקא תרפ"א [1921]. חוברת לא ידועה ביבליוגרפית, אינה מופיעה במפעל הספר ובספריות השונות ברחבי הארץ [התוכן מופיע רק בתוך ספר המחזות, הוצאת נצח, תל אביב, 1954]. כריכת מעטפת. 32 עמ'. 15 ס"מ. קרעים קלים. מצב כללי טוב. שרה שנירר (תרמ"ג - תרצ"ה) - מחנכת, מורה ופעילת חינוך חרדית, סופרת יידיש ומחזאית. מייסדת רשת בית יעקב לחינוך חרדי לבנות שהסניף הראשון שלה נוסד בקרקא פולין בשנת תרע"ט (1918).

ספר תולדות גדולי ישראל - תולדות גדולי ישראל וגאוני איטליה למוהר"ר מרדכי שמואל גירונדי זצ"ל העובד עבודת הקודש בק"ק פאדובה, וספר זכר צדיקים לברכה למוהר"ר חננאל גיפי זצ"ל מ"ץ בק"ק צינטו, ספר נדיר במיוחד - טריאסט תרי"ג | 1853. כולל פורטרט המחבר ושער המעטפת. [2] דף, 376 עמ'. כריכה מקורית יפה עם פגמים וללא שדרה, כריכה קדמית מנותקת מעט. מצב כללי טוב מאד.

ספר יונה עם תרגום אשכנזי וביאור על פי יואל ברי"ל חבר לחברת שוחרי הטוב והתושיה ברלין בדפוס חברת חנוך נערים תקמ"ח [1788], בדף השני אחרי השער הקדשה מודפסת [לא נמצאת בכל העותקים]: "לכבוד יקר אישים ואוהב חכמה הגביר הנעלה התורני הנדיב כהר"ר שמעון מערגנטהיים נ"י מתושבי עיר באן [בון] חבר תומך לחברת שוחרי הטוב והתושיה קרבן ראשית מנחה מאת המחבר". בעמוד האחרון של הספר מובא, איור של "קיקיון דיונה" מתפרש על עמוד שלם. בתוך ההקדמה (סעיף ח') מפנה ברי"ל אל אותו איור, כשהוא מתאר את אותו הצמח: "כשהוא [הצמח] בארץ מולדתו... גדולים עליו כאורך אמה, וע"י התחברותם עם הקנה (באופן הנרשם בצורה שבסוף הספר)...". בסוף הספר מודפס הפטרה לשחרית יום הכיפורים איברזעצט פון [מתורגם ע"י] דוד פרידלענדר. יונה: [11], ב-טז דף. הפטרה: [3] דף, 8 עמ' [העמוד האחרון חסר]. קרעים שונים בעיקר בקצוות בחלקם עם פגיעות בטקסט. ללא כריכה. כתמים ופגעי זמן שונים. מצב כללי בינוני.

קונטרס בגרמנית של מזמורים לכבוד טקס חנוכת בית כנסת בגרמניה (לא ידוע איזה ביהכנ"ס) בלשון הקודש עם תרגום לגרמנית דף על דף עם הוראות למקהלות ולמנצח. רישומים בכתב יד בעמוד האחרון. כריכה רכה ישנה. 31 דף. קרעים בשולי הדפים, מצב כללי טוב בינוני.

חוברת של קק"ל בגרמנית - "erez israel die kriegslandspende", ארץ ישראל תרומת המלחמה. עם תמונת הרצל ותמונות הקןלוניות בארץ ישראל. כריכה רכה. חיתוך מודבק לרוחב כל החוברת, מצב כללי טוב בינוני.

Neun Holzschnitte zu ausgewählten Versen aus dem - Buche Jeschu ben Elieser ben Sirah. [תשעה חיתוכי-עץ לקטעים נבחרים מספר... בן סירא], הקדמה בגרמנית מאת ארנולד צוויג, בגוף הספר טקסט עברי וסביבו תרגום לגרמנית - הוצאת סונצ'ינו ברלין 1929. עותק מהודר עם דפים כפולים מודפס על נייר איכותי, מתוך מהדורה מצומצמת של 800 עותקים בלבד. חתום בעיפרון על-ידי האמן יעקב שטיינהרט. כריכה מקורית עם שדרת קלף מוטבעת. [24] עמ', 28 ס"מ. כתמי זמן רבים. מצב כללי בינוני - טוב.

ספר אבן לראש פינה The jew turned christian or the corner stone, חיבור מסיונרי קדום בו מתואר נסיונותיה של הכנסייה הנוצרית לפעול נגד היהודים בשמד רוחני עם שובם לאנגליה לאחר הגירוש, מאת יהודי מומר בשם ג'ון גייקוב "יהודי לשעבר, אך עכשיו נוצרי". לטינית, עם אותיות עבריות מנוקדות (ציטוטי פסוקים ומושגים מהתנ"ך) - לונדון [תל"ח] | 1678. נדיר ביותר! לא נמצא בספריות, ולא נרשם במפעל הביבליוגרפיה. [4] 36 עמ'. 18 ס"מ. כתמים שונים. מצב טוב מאוד. כריכה חדשה. רקע: בשנת תט"ז חזרו היהודים לאנגליה, לאחר שלוש מאות שנה בהן נעדרו ממנה בעקבות גירושם ממנה, עשרים שנה לאחר מכן כשהקהילה היהודית מתחילה להתבסס נדפס הספר שלפנינו שמגלה לנו בעצם שהכנסיה הנוצרית, שלא הצליחה להשאיר על כנה את גזרת הגירוש ניסתה דרך חדשה לפעול נגד היהודים. ברקע הדפסת הספר עמד גם מותו של משיח השקר שבתי צבי, שלאחר מותו גורמים נוצריים פרסמו ספרים ובהם דברי נאצה שכביכול המשיח של היהודים הכזיב והאמונה הנוצרית היא ה"נכונה" עפ"ל. תוך ניצול השבר הרוחני שאחז בחלק מעם ישראל. מי שעמד בראש הפעילות לביטול האיסור על היהודים להתגורר באנגליה, היה רבי מנשה בן ישראל. הוא גם זה שנלחם להחזיר את היהודים מאונס הנצרות הרשעה ליהדות. וכאן לפנינו אנו רואים שהפגעים הרוחניים לא חדלו גם לאחר שיבת היהודים לאנגליה.

1. סדר הושענות כמנהג קהל קדוש תימן יע"א מיוחסות לרבינו סעדיא גאון זצ"ל בהגהה מיודקת [כך במקור!] פה ליוורנו יע"א שנת ברוך אתה בבאך לפ"ק [תרנ"ט | 1899] בדפוס המשובח של שלמה בילפורטי וחברו.... כד, ו, ב דף. כוללים הושעות ופיוטים לשמחת תורה, הוספה להפטרות לפסח והגדה של פסח "הוספה כמנהג ק"ק תימן ה' על"י אגדתא דפסחא בששון ובשמחה" ושיר השירים. עם השלמות מעניינות בכתב יד תימני נראה מתקופת ההדפסה. 2. ספר מועדי ה' כמנהג קהל קדוש ספרדים עם דינים, הנהגות ותפילות להחיד"א ופירוש ההגדה של פסח להרב אבודרהם - ליוורנו תרנ"ג | 1893. 384 עמ'. כרוכים יחד בכריכה עטופה בבד ירוק. קרעים וכתמי זמן רבים, דף אחד קרוע בהגדה של פסח בחלק של מועדי ה'. מצב כללי בינוני.

סדר ארבע תעניות הלא הם עשרה בטבת, צום אסתר, שבעה עשר בתמוז ותשעה באב, כמנהג ק"ק ספרדים, עם תוספת מרובה מתפלות מיוחדות מבעל חמדת ימים ואחרים שנוהגים לאמרם בעיר קושטאנדינה ודיני יום יום בלשון ספרדי [הדינים בתחילת הסידור, הלכות תשעה באב ותרגום ההפטרה בלאדינו]. כולל קדם השער הנדיר ובו איור על הפסוק: "על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון על ערבים בתוכה תלינו כנורותנו" - "נדפס בפעם ראשון בווין..." אך טוב "לישראל" לפ"ק [תקע"א | 1811]. קלו דף. נזקי עש קלים, כתמי ופגעי זמן שונים. דף אחד קרוע עם אפשרות להשלמה. מצב כללי טוב. ללא כריכה.