קמע על קלף "המרעיש כל העולמות" מידיו הקדושות של הצדיק הנשגב האדמו"ר רבי ישעי'לה קרעסטירער זי"ע. נדיר ביותר

לפנינו קמע, שניתן מידיו הקדושות של רבי ישעי'לה מקרעסטיער זצ"ל לשמירה ולתליה על פתח הבית. הכיתוב על הקמע הינו שם קודש המופיע בתיקוני זוהר (תיקון ע'), ובכתבי מהרח"ו בשינויים שונים וכבר נחלקו בהם המקובלים כיצד יש לכתוב שם זה. בספר "תולדות אדם" לרבינו אליהו בעל שם (אות צ') נכתב: "ליולדת... ועל הפתח תכתוב בקלף הנ"ל השבעה זו בשם הנכבד והנורא המרעיש כל העולמות (כאן מופיע שם הקודש שמופיע על הקלף בשינוי קל)... אנכי משביע עליכם כל רוחין ושדין ולילין ומזיקין שלא יהיה לכם רשות לבא אל פתח הזה...". האדמו"ר מסדיגורה רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן זצ"ל בעל "הכנסת מרדכי", נתן קמע כזה לשמירה בבית, וכך כתב חוקר החסידות אברהם יעקב זילברשלג: "הרה"ח ר' משה שפונד שליט"א, מזקני חשובי אנ"ש היה נקרא תדיר על ידי רבינו לכתוב קמעות על פי סוד. רבינו זצ"ל הזהירו לבל יגלה לאיש את תוכן הקמעות ואופן הכנתם. על פי הדרכת רבינו נוהג ר' משה שליט"א לטבול במקוה עובר לעשיית הקמעות, ולא לשוחח שום מילה עד אחר הכנתם. עצם כתיבת הקמעות הינה על פי מסורת מהרה"ק האוהב ישראל מאפטא, שעברה מדור לדור מפה לאוזן בלבד. כשהיה מגיע לפני רבינו ענין כל שהוא שהצריך זאת, היה מזמן אליו את הסופר החשוב לכתוב את הקמע, ומדריכו בדיוק רב מה לכתוב". נוסח זה של הקמע במדויק וצילומו מופיע בקטלוג 'לכל הרוחות והשדים' שיצא ע"י מוזיאון ארצות המקרא, ירושלים 2010 (עמ' 69) שם ציינו שהקמעות נעשו "בידי רבה של חסידות רוז'ין" ומקורם מהונגריה. כדוגמת קמע זו מצאנו באוסף משפחת גרוס וכן את שני סוגי הקמעות יחד שעל פי המקובל ניתנו מידיו הקדושות של ר' ישעיל'ה – הקמע הראשון הינו הקמע המפורסם ובו שתי שורות עם שמות הקודש "ילשת באשר בוליב והאפה הבמוג ולה" (שהופיע לראשונה אצלינו במכירה מס' 12, ראה שם את פיענוחו) וקמע נוסף עם השם הקדוש שלפנינו (מצורפת תמונה של שניהם יחד). כפי הנראה נתלו שניהם יחד בבית לשמירה, יצוין כי לרוב מוסגרו קמעות אלו במסגרות עם ווים שנועדו לתליה בבית. מצורף מסמך עדות כי הקמע היה במשפחתו של רבה של ירושלים רבי יוסף חיים זוננפלד זצוק"ל, וכך מציין מוסר הקמע: "מיוחס במשפחתנו בידיעה ברורה שמקורו מידיו הקדושות של הרה"ק פועל ישועות בקרב הארץ רבי ישעי'הלה קרעסטירער זצוקללה"ה זיע"א, שאד"ז קיבלו בעצמו מידיו...". רבי ישעיה שטיינר (ה'תרי"ב – תרפ"ה | 1852-1925) מקרעסטיר (בּוֹדרוֹגקֶרֶסטוּר Bodrogkeresztúr) היה מחשובי האדמו"רים מהנודעים ביותר בהונגריה. האדמו"ר שהתייתם בגיל 3 מאביו נשלח ע"י אימו האלמנה והוא בן 12 שנים בלבד לרבי צבי הירש מליסקא, שם היה עד סוף ימיו של רבו, אז מילא את מקומו, אולם נשאר בענוותנותו ולא החשיב את עצמו. רבי ישעי'לה נחשב לעושה פלא ומופתים רבים מסופרים אודותיו. עד עצם היום הזה אלפים רבים עולים לציון קברו לשפוך את שיח ליבם וסיפורי ישועות רבים נפוצו אודות התפילה בציונו. הצדיק מקרעסטיר נודע בליבו הרחום ובדאגתו לפרנסתם של בני ישראל והיה נוהג לומר: בזמן שגדולי ישראל עוסקים "ברזין דרזין" אני עוסק ב"לשובע ולא לרזון". הקמעות שנתן בחייו למבקשי ישועה נכתבו על גבי קלף ע"י סופרים מומחים מתלמידיו והוא עצמו היה נוטלם בידו ומברכם טרם נתינתם, סיפורים רבים נלחשו מפה לאוזן אודות הישועות הגדולות להם זכו מחזיקי הקמעות. ביותר נודעה תמונתו כסגולה לשמירה מפני עכברים בבית, בעקבות מעשה שהיה שבזכות ברכתו יצאו עכברים מאסמי חיטים של יהודים ולאחר ברכה שהעניק לאחד מחסידיו עכברים אכלו את תיק התביעה שהיה תלוי ועומד נגדו בבית משפט. גודל: 8X2.8 ס"מ. מצב מצוין.